על מרד אבשלום
הסימנים לדבר שמדובר בפרק על מרד אבשלום:
א. אינו מבקש בפרק רעה על שונאיו, יען כי בתוכם אבשלום בנו שלא זז מלחבבו כל הימים.
ב. יותר משהוא מתפלל בפרק על הצלה מהאויב, הוא מתפלל על הצלה מחטאים, והטעם: יען כי מרד אבשלום בא בסיבת החטא שחטא במעשה בת-שבע, כי כן ניבא לו נתן הנביא תיכף אחר החטא כי יקים ה' עליו רעה מביתו (שמואל ב יב יא).
ג. לשון פסוק ט"ו בפרק: "וְאַתָּ֣ה אֲ֭-דֹנָי אֵ-ל-רַח֣וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וְרַב-חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת" מציג לפנינו קטע משלושה-מידות (י"ג מידות) שבתורה, שהיו אז, כאשר מוכח מפרק כ"ה ומפרק ט"ו (פסוק כ), שגורים על פיו מתוך עסקו בתשובה על עוון בת-שבע; ובכלל, לפרק כ"ה ולזה שלפנינו כמה נקודות-מגע, בין בנוגע לתוכן ובין בנוגע לסגנון, ונקודות-מגע אלו מעידות על שניהם יחד כי אחים הם בני תקופת מרד אבשלום! וצא וראה כי גם חכמינו זכרונם לברכה (שבת ל.) דרשו לשון סוף הפרק: "עֲשֵֽׂה-עִמִּ֥י א֗וֹת לְט֫וֹבָ֥ה וְיִרְא֣וּ שֹׂנְאַ֣י וְיֵבֹ֑שׁוּ" על עוון בת-שבע, ומי אלה הם איפוא לדעתם הזדים והעריצים שקובל עליהם בפרק, אם לא הכנופיא של אבשלום?
פְּנֵ֥ה אֵלַ֗י וְחָ֫נֵּ֥נִי תְּנָֽה-עֻזְּךָ֥ לְעַבְדֶּ֑ךָ וְ֝הוֹשִׁ֗יעָה לְבֶן-אֲמָתֶֽךָ:
(תהילים פו טז)
אמר "לְבֶן-אֲמָתֶֽךָ" לסמן עבדות מוחלטת, ברמז על משפט ישראל לבלי ליחס עבד כנעני אחר אביו כי אם אחר אמו (יבמות סב:).
עֲשֵֽׂה-עִמִּ֥י א֗וֹת לְט֫וֹבָ֥ה וְיִרְא֣וּ שֹׂנְאַ֣י וְיֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי-אַתָּ֥ה ה' עֲזַרְתַּ֥נִי וְנִחַמְתָּֽנִי:
(תהילים פז יז)
"וְנִחַמְתָּֽנִי" - אולי השתמש פה בלשון נחמה מפני שהיה מתאבל כל הימים על חטא בת-שבע ובאות-לטובה, שיעיד על סליחה ומחילה, ינוחם. [וצא וראה כי אף בפרק ע"א שחובר גם כן בימי מרד אבשלום הוא מבקש כמו כן על נחמה: "תֶּ֤רֶב גְּֽדֻלָּתִ֗י וְתִסֹּ֥ב תְּֽנַחֲמֵֽנִי"(תהילים עא כא), וחכמינו זכרונם לברכה מפורש דרשו פסוק זה על חטא בת-שבע].